בהרבה מקרים אני לא מתנהל מתוך מי שאני באמת, אלא מתוך ההרגלים והפחדים הישנים שלי. אבל כשאני מתעורר, יש לי על מה להישען. יש לי מקום שממנו אני מקשיב. נקודת המבט שאני קורא לה “הורות כמעשה ניסים” הופכת את ההקשבה שלי לעצמי ואת ההקשבה שלי לילדות שלי לדבר אחד. כשאני חוזר אליהן אני חוזר גם לעצמי.