הבלבול כמפתח להורות בוגרת

אבל מה לעשות? מה לעשות תכל'ס?! לתת לו כל מה שהוא רוצה? להחליט עליה? לחגור אותה בחגורת בטיחות גם כשהיא צורחת? וכשהוא לא רוצה ללכת לחוג, ואני יודע שזה נכון וטוב לו, מה לעשות? לוותר, להרפות, או להחליט בשבילו? לתת להם לשחק עד שיתמוטטו מעיפות, או 'לחתוך' בנחישות ולהשכיב לישון 'בזמן'? מה לעשות?! להציב גבולות? 

להמשך קריאה…

מכתב לנפתלי בנט

לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ז: 1. הנידון : המלצתינו לסגור כל בתי הספר הקונבנציונליים שמחנכים לאלימות ולעודד יצירת מסגרות חדשות לילדים בגילאי 6 – 18 שמבוססות על הקשבה, חופש, שמחת חיים ואהבת אדם. 2. כללי : א.  במסגרת תפקידך נפתחות לפניך אפשרויות מרתקות לשיפור החברה הישראלית. זה לא שהכל כאן רע, אבל בהחלט ישנם תחומים שאדם 

להמשך קריאה…

ישיבת צוות

ההורות שלנו היא המקום שבו אנחנו משפיעים יותר מבכל מקום אחר. אז למה בכל כך הרבה מקרים דווקא שם אנחנו מפעילים "ראש קטן", מחפשים תשובות קלות ומהירות ו שולפים בלי לחשוב משפטים לעוסים שלא באמת מבטאים את האמת שלנו

ילד זה לא מקרר

ילד זה לא מקרר. כשהוא מתחיל לשבש את חיינו זה לא בשביל שנתקן אותו. זה בשביל שנהיה איתו. בצד שלו. ובגלל שכל כך התרחקנו מהצד החי של החיים, לפעמים צריך הרבה זמן והרבה סבלנות כדי לחזור לשם. לפעמים לא.