אולי תרצי להשען
להרגיש את האשה היציבה והנוכחת זו שיושבת יציבה מאחוריך ונותנת לך גב. להרגיש אותך בטוחה ומתמסרת, מרפה בעיניים עצומות אל תוך הכאבים והשמחות.
אולי תרצי לתת לך גב
לסמוך ולהאמין לקולות העמוקים ביותר ולא לוותר. אולי תרצי להקשיב לזו הלוחשת מפוחדת בתוכך ולהעצים את קולה מתוקף היותה מוקשבת. להגביר את לחישותיה עד שיהדהדו בכל חדרי הלב.
אולי תרצי לתת לך יד
ולא לעזוב. להסכים ללכת צעד אחר צעד, בזקיפות קומה ובעדינות, יד ביד, דרך אזורי קצה כדי למצוא מוצא באין מוצא. כדי לרפא כאבים של חיים שלמים ולהעז להוליד את החדש שוב.
כי כל מה שעברת נחרת בתוכך. שם נצרבת, שם נבראת, ומשם המצאת את עצמך ואת העולם.
מכל מה שעברת – יצרת ונוצרת. מלאכת מחשבת. פאר היצירה. את.