ראיתם פעם ברבור עף?

הלידה השנייה היתה מאד קשה. היא נתקעה. התינוקת שהיתה מאד גדולה לא הסתובבה ועוד ועוד צירים אינטנסיבים וכואבים במשך זמן רב דחפו את עצמות הגולגלת שלה לעבר עצמות האגן שלי. כך כשבסופו של דבר כשהיא נולדה – נשמתי פרחה.

אבל לא בגלל זה היא היתה קשה. לא בגלל הכאבים העצומים. היא היתה קשה בגלל שכוחותיי לא היו איתי. כוחותיי נזלו ממני והרגשתי אשמה על שאני לא "מצליחה" ללדת כמו שחשבתי שאלד. הרגשתי מוכנה, הרגשתי מחוברת, הרגשתי חזקה, הרגשתי כמו איתן טבע – וכל זה התפוצץ לי בפרצוף (או במקום אחר) כשהגיע הרגע שבו נדרשתי לכוחותיי.

זה קרה לפני כמעט 14 שנים. ואת השיעור של הענווה למדתי שם טוב טוב… אני מרגישה מבורכת על כך מאד. הבנתי (הבנה של כל התאים) שאני רק חלק. חלק ממשהו גדול. שבסיפור של הלידה אני "רק" שליש. כי יש אותי ויש את הסיפור של התינוקת ויש את הסיפור של אלוהים.

ללידה השלישית הגעתי כבר מתוך כבוד לכוחות הגדולים שאינם תלויים בי. איתן הטבע שהיא אני, האשה היולדת, התחבר עם איתן הטבע שהיא היא – התינוקת הנולדת ועם אלוהים.

* * *
אני אוהבת ציפורים גדולות. ציפורי טרף, ציפורים נודדות, ציפורים עם מוטת כנפיים גדולה מרגשות אותי מאד. הפלא הזה של מסה גדולה מתרוממת לאוויר ודואה שם – זה משהו שנוגע בכל נימי נשמתי.

ראיתם פעם ברבור עף? משפחת ברבורים מתרוממת מהנהר ונוסקת לשמיים?
איך כל הכובד הזה מרחף כאילו ללא משקל, כמו גוף במים, כמו אדם בחלל.

אני אוהבת ברבורים במיוחד ובגלל שאני לא יכולה לעוף איתם רציתי לשחות איתם. רציתי להיות קצת ברבור. התכוננתי לרגע הזה כמו שהתכוננתי ללידה. להיות חלק מהם, חלק מהטבע, כל כך חלק עד שהם יסכימו לי.

ואז זה קרה. הם באו.
ואני נכנסתי למים ודיברתי איתם בליבי. וביקשתי שיסכימו לי לשחות איתם.
והם הסכימו. ברבורי בר אמיתיים. כאלה שעפים לאורך הנחל. ולאיזה זמן חליפי ביקום מקביל, ה"שליש" שאני היה חלק מהדבר הגדול הזה, חלק מהשלם בתוך הסיפור של אלוהים שצייר את התמונה שכל כך רציתי בה – אשה שוחה עם ברבורים בנהר שבתוך היער.

הסערה ששטפה לפני שבוע את ארון החשמל במפל של מים בלתי פוסק.
הלידה שנתקעה.
הברבורים ששחיתי איתם.

כל אלו ועוד מחזקים בי את ההרגשה הזאת שאני חלק ממשהו גדול ושהשליטה שלי מוגבלת. שלא הכל בידי, שאם אני מקשיבה אלוהים ואלוהימא מדברים איתי. ההרגשה הזאת היא שנותנת לי סיבה וטעם לגלגול הזה, כאן בגוף של אשה, על פני האדמה.

תודה לאל ולאלה ולכל היש.
ולכם, שקוראים אותי.
___________

כתיבת תגובה