היי שי, לפני בערך שבועיים סיימתי לקרוא את הספר , והוא פשוט טלטל אותי,
איך שאני מבינה ומרגישה ילדים, ילדות, ויחסי הורים-מבוגרים, באופן אינטואטיבי–היה כתוב באופן שעד כה לא פגשתי. פשוט נגע לי ללב בצורה כלכך עמוקה,וגם פירק אותי לא מעט מאז אני מספרת לכל מי שמקשיב על הספר , ועל ,,הגישה…

מה שהבאת לעולם הוא פשוט מים זכים וטהורים- יש בי רצון עז להעמיק, להפוך את הידע גם לחוויה אני אשמח לשמוע עוד הלימודים להנחיית הורים,
ובעיקר תודה תודה תודה.
מיכל בן חמו

ספר גאוני. בכל כך הרבה רמות.
באמת אין מילים לתאר את ההרגשה שלי לנוכח הקריאה. מרוב התפעמות אני מתקשה להאמין שהספר הזה קיים. אבל הוא קיים וזה כתוב ואפשר להאנח בהקלה. תודה עמוקה מלב פועם וער שמצא עצמו כתוב בספר. תודה נרגשת ליוצר\יוצרי הספר, מי יתן וכל החוכמה וההשראה שפיזרתם לעולם תחזור אליכם שבעתיים ובאופן המתוק ביותר ! אני בדרכי כבר אמצא את הדרך לגמול לכם על המתנה האדירה הזו. עם אהבה, זהר.

שי ואורית היקרים,

מהרגע שהספר הונח בידי, לא הצלחתי להרפות וקראתי בשקיקה כל מילה.

הספר הזה כל כך נגע בי ודיבר אלי, לא רק כאמא שרוצה ומוכנה להקשיב לבנה כמו שהוא, אלא יותר מכך הספר גרם לי להסתכל על עצמי כילדה ולגלות מדוע יש בי, היום, כאדם מבוגר, תכונות מסוימות, מדוע אני בוחרת להרגיש ולהתנהג כפי שאני בוחרת, ולהבין איזו מהבקשות הראשוניות שלי כילדה לא מולאו.

הספר הזה נותן לי הזדמנות מטפלת ומופלאה לנסות ולענות על הבקשות של הילדה שבי , ולחבק אותה.

זהו ספר חובה לא רק לכל הורה, אלא לכל אדם שנולד.

תודה לך ולכם על מלאכת הכתיבה המופלאה הזו ועל כך שחלקתם עם כולנו את מה שכל כך חשוב לזכור.

מחכה לעוד.

מורן

הי שי,
רציתי להגיד לך המון תודה.
אני עדיין לא אמא, אבל כן מטפלת ועובדת עם אנשים, ובתהליכי הכנה לשלב ההורות.
אני רוצה להגיד לך תודה ענקית על ההשראה. רכשתי את הספר ואני עושה איתו תהליך עמוק ומרפא, ומפיצה אותו לכל מי שאפשר מסביבי.
בתור מי שגדלה להבין שהדוגמא החשובה שקיבלתי בבית היא מי אני לא רוצה להיות כהורה, ואיך אני לא רוצה לגדל את הילדים שלי, מרגש אותי מאד מאד מאד לפגוש את אותו הדבר שידעתי שישנו וקיים בצורה הבריאה שלו אי שם בחוץ – נוכח, ורהוט ממש כאן מולי – ושזה קיים, ועובד, ושישנם כבר ילדים שגדלים כך.
אני חושבת שאחת הסיבות שלא הבאתי עד היום ילדים לעולם, היא שלא רציתי לעשות את זה מבלי שיש לי את הכלים לעשות את זה בדרך בה אני מאמינה, ולא בדרך שהכרתי. ידעתי שזה מרגיש ונראה אחרת, אבל לא ידעתי איך ומה בדיוק. אני מרגישה שאני מקבלת כאן מפתח יקר מפז, ואני בהתרגשות, ובתחושה שיש דרך שפוייה לעשות את זה. דרך מחוברת. שככה נועדנו לגדל ילדים, ולגדל את עצמנו יחד איתם.
אז המון תודה, על המתנה הזו שאתה מביא לדורות החדשים של הילדים שלנו, אבל בדרך גם להורים שלהם, ואני בטוחה שעוד נתראה.
באהבה,
איה

אז מצאתי את עצמי אתמול בסוף יום העבודה הראשון בביה"ס שבו אני עובדת (מיתר בבית אורן דרך אגב), שורדת את אחר הצהריים עם 2 הבנות ואפילו דווקא מצליחה להיות קשובה ופנויה באופן מלא, אך הנה הגיע הרגע שבו אחת כבר צריכה ללכת לישון וצורחת והשנייה מסרבת להתקלח אחרי שכבר 3 ימים היא נרדמת בלי מקלחת, נסיתי לדבר, ניסיתי להצחיק, ניסיתי להיות אטרקטיבית, קשוחה, כועסת, רכה שום דבר לא הצליח. הבן זוג בעבודה ויש לי 2 שצורחות ואחת שגם מתפרעת ומתחילה לשבור את הבית, התיישבתי בייאוש קל על הספה רגע לנשום ולנסות להבין מה הלאה והנה היה מונח לפני החבילה שהוצאתי מהדואר אחה"צ, הספר שלך, החלטתי להזמין את הנס שלי ופשוט פתחתי בעמוד מסויים והתחלתי לקרוא (כמו שפותחים בקלפים) זה היה עמוד 50 ואם תקרא אותו תגלה שכתבת את הסיפור שלי באותו רגע ממש, אז עצרתי ופניתי לילדה הצורחת (זאת ששוברת את הבית) ושאלתי פשוט ככה: הללי, מה את מבקשת? והנה עיניים מסתכלות בי ומשנות את הבכי הזועם לבכי עצוב "אני רוצה שניהיה כל המשפחה ביחד!"
חיבקתי אותה והתקשרנו לאבא שיצא מיד מהעבודה, עוד לפני שאבא הספיק להגיע היא כבר נרדמה רגועה בידיים שלי.

אז בעצם רציתי להגיד תודה מעומק הלב שהעזת לעשות את הצעד הזה ולהפיץ את הידע שלך…

באהבה
רותם בר אילן

ברגעים אלו מסיימת את הספר, ורוצה לחלוק איתך תודה עמוקה מקרב לב. על האפשרות להתבונן ביסודות ובפיגומים של המחשבה והרגש, על הדפוסים, על המניעים הפנימיים והחיצוניים, על מה שמפריע ועל מה שעומד כל כך מול העיניים שהוא כבר לא מפריע. סיימתי את הספר, ועל אף שהבטחתי להעביר אותו הלאה לכמה אנשים אני כבר מתחילה בו קריאה שנייה. כדי להעמיק את ההבנה, כדי שיזכיר לי בכל יום מחדש איזו מתנה עצומה זה להיות הורה, איזו בחירה מופלאה זאת, איזו עוצמה, וכמה עדינות נדרשת כשמשחקים במתנה הזאת. ואיזו שמחה פשוטה יש בלהיות בן אדם, שפשוט חוקר ומקשיב לעצמו ולסביבתו. אין רגע שקל יותר להתחיל ולהמשיך מאשר עכשיו. תודה על הכתיבה, תודה על ההתמסרות שבכתיבה, על החופש במחשבה. דמעות של התרגשות ואהבה עומדות בעיני (אני בהריון שני, זה גם הורמונלי…). אז תודה שוב. נשוב להיפגש בין המילים.
מרים כהן

שי אור היקר כמה מילים לי אליך קיבלתי את הספרים , פתחתי בהתרגשות את הנייר והתיישבתי לקרוא לא יכולתי להוריד את הספר מהיד, התחלתי להקריא לאורי בקול רם שחלילה לא יפסיד (הוא לא אוהב לקרוא) הוא הפציר בי שאמשיך וכך נרדמנו עם הספר שלך. אה… ורציתי להגיד גם שממש דמעתי, הצלחת להחזיר אותי לילדותי ממש כך. בערב חג אחותי זכתה לאחד העותקים. מאז אני מדברת על הספר שלך עם כל מי שאני פוגשת (כמעט) הורות כמעשה ניסים זהו ספר חובה לכל הורה. תודה לך שי, שישבת ימים ולילות וכתבת את רחשי ליבך, את התובנות שלך, את החיים שלך אני ואורי מוסרים לך ולאורית את אהבתנו ואת תמיכתנו הכנה, באהבה!

שי ואורית המדהימים. אני כותבת עכשיו עם דמעות של אושר בעיניים. שמחה שזכיתי לקחת חלק בפרויקט שלכם. שמחה שגם אני תרמתי בתרומתי הצנועה את ההדפסה של הספר הנפלא והחשוב הזה. ברגע זה שהספר בידי, לא מבינה איך קניתי רק אחד – הרי יש כל כך הרבה הורים שאני רוצה להעניק להם מתנה כזו.
ממליצה לכל הורה, בגדר של "MAST". תודה רבה שי. ישר כח וכן ירבו מעשיך הנפלאים.
כרמלה

התחלתי לקרוא. כל מילה עושה לי צמרמורות של עונג. והתרגשות. בא לי להגיד תודה! כל כך הרבה תודה..איזו קסם עשית(: ישר עלה בי הרצון לתת את הספר לאמא שלי מתנה. אז יש את הפחד שהיא תיקח את זה כביקורת או כשיפוט כלפי ההורות שלה. אבל אם יגיעו המילים לתוך הלב שלה, יתכן שעדיין אפשר להחלים פצע עתיק בנינו, ובכל אחת מאיתנו. זה נותן לי תקווה. גם לילדים שיום אחד יהיו לי. תודה! אמן שתישמע הקריאה למרחקים(:
יעל