איך נשמע קולך?

לפעמים אני רוצה לשאול כל אשה שאני פוגשת "מה עשו לך?" או "מי עשה לך?" ולפעמים גם "למה את עדיין מסכימה לו (או לה) לעשות?"כמעט תמיד יש שם תשובה. כמעט תמיד המקום הכואב והפגוע הזה, שהסכים לספוג, שהסכים לעגל פינות, שהסכים לוותר, שהסכים להקטין כדי לשרוד, להתפשר כדי ללקט מעט גרגירי אהבה – הוא המפתח לשינוי.כל כך טבעי לנשים להבליג. כל כך טבעי לעצור, לחסום, להשפיל ראש, להשפיל מבט, לשתוק. גם לאלו ביננו שלכאורה לא שותקות, יש קול עמוק יותר, עדין יותר – שלא מדובר. שלא מוקשב.

הרי פעם פעם, לפני זמן רב, כשנבחרה האסטרטגיה ההשרדותית – היא הייתה חיונית. הכרחית. היא זו שאיפשרה את השפיות, את החיים. הרי כל קול שהושתק איפשר לך לשמור על ליבך.

איך נשמע קולך?

לא כמו עמידה על זכויותיך
לא כמו להיות צודקת
לא כמו להלחם או להדוף

כי

קולך הוא עדין ועמוק ונוכח
קולך צלול ומובהק
קולך מפתיע ומטלטל
קולך סודי ומיוחד

וכשאת מעיזה להקשיב לו ואז גם לבטא אותו – עולם ומלואו נפתח.

עולם בו את מסכימה לבטא את מי שהיא את. תמיד. עם כל אחד. בכל זמן. גם כשזה נראה יפה וגם כשזה נראה מלוכלך. גם כשזה נראה חכם וגם כשזה נראה מגושם. גם כשזה נעים וגם כשזה מגעיל.

זה יכול להיות מסוכן. זה יכול להתקבל לא טוב. זה יכול לשבש תוכניות. זה יכול לכאוב. זה יכול לפגוע. זה יכול להשאיר אותך לבד…

אז למה?

כי בלי זה – כלום לא שווה
ועם זה – הכל שווה מאד

לכן את מסכימה לבטא את קולך עוד ועוד
עד שחייך מבטאים את מי שאת
עד שחייך מבטאים את מי שאת באמת

כתיבת תגובה